לכתיבה בספר האורחים אנא מלא את הטופס (לחץ)
Every year i think about your son. Be strong, Dr Ron Amidror
חושבים עלכם במיוחד ביום קשה זה, חיבוקים חזקים, ענת ודורון בר און.
אין יום זיכרון שאתם לא עוברים לי בראש... אוהבת ומחזקת - קרן פלקסין.
הדמעות שבטלוויזיה, הרחובות שמתרוקנים, הטקסים הממלכתיים והצפירה שתגיע. היא תמיד מגיעה. ביום הזה דמותו של יובל צפה בזכרוני, מהמעט שאני זוכרת במציאות, בעיקר מדמותו בתמונות, בעיקר מציורו של אור מהשיטוטים באתר חבר יקר שלי - לפעמים קל יותר לכתוב מאשר להגיד אני כואבת את כאבך, את כאב המשפחה אוהבת המון ושולחת חיבוק צאלה.
אני מבינה מה עברתם ב-10 השנים האחרונות האלה ואני קראתי את מה שכתבתם באתר (פעיליות ליום הזיכרון) וראיתי את השירים שיובל כתב בכיתה ג' ואני גם ראיתי את מה שיובל כתב לאמא שלו ומה שהוא צייר לה, מיטל.
מיכאל ורותי היקרים, חושבים עליכם כל הזמן וגם בשבוע קשה זה. אוהבים, חנה ורענן.
ושוב כמו בעשר השנים הקודמות נסב לשולחן בחג הפסח ונרגיש את חסרונך הבולט בחגים
ביחוד בחג שכל כך אהבת בגלל האוכל המיוחד שבו.
אוהבת וחסרה אותך כל כך, אמא.
אני אתכם מאתמול בערב ובמיוחד ברגע זה בו אתם בבית העלמין. גם אם לא פיזית - ממש ממש חזק בלב. אוהבת וכואבת אתכם! נורית מנאות הככר.
רותי יקרה, חושבת עליך הרבה, במיוחד בימים אלה. גם מרחוק... אני מניחה שאת ממשיכה לסחוב את כל העגלה מעלה ההר (כרמל אבל כל הר). מחבקת אותך גם מפה, המון נשיקות ואהבה, שירלי.
רותי מיכאל והילדים. באזור הזה של השנה מתחיל להיות כבד בלב. והגעגועים שוב מציפים. נכנסת לאתר, מדפדפת שוב בתמונות, שנתקעות באופן מרגיז בגיל כל כך צעיר. יובל שלי כבר חגג 5. ואני עדיין מתגעגעת. נשיקות דפנה.
משפחת לוי היקרה, בחפשי אחר אדם נפלא אחר באותו שם, זכיתי 'לפגוש' באופן
וירטואלי את אתר הזכרון של בנכם. נגעו לליבי עד מאוד דברי ההספד והמילים שכתבתם
לבנכם במלאת 9 שנים למותו. על אף שאינני מכיר אתכם, אני מרשה לעצמי לחבקכם חיבוק עז
ואוהב ומאחל לכם כי לא תדעו עוד צער.
שלכם, עמית.
משפחת לוי היקרה אהלן, כמו תמיד קשה מאוד לקרא ולראות את התמונות. ככל שעוברות השנים וככל שמתבגרים מבינים יותר ויותר איזה בחור "לוי" היה (ואת זה הרי תמיד ידענו) ואיזה חבר לחיים הפסדנו. עצוב וחבל. ניפגש כמידי שנה בבית העלמין. יוני.
רותי היקרה, חושבת עליך כל הזמן. ליבי איתך. ענת.
למשפחת לוי היקרה,
אני משתתף בצערכם. איך בקליק אחד קטן זכיתי להכיר נשמה אחת
גדולה.
אני גם צולל מדי יום ואת הצלילה הבאה אני אקדיש לבנכם היקר יובל ז"ל.
בכבוד וצער רב, רובינוב יגאל.
Dear Family Loewy, I'm very interested in the history of the State of Israel.
So I informed me time to time by internet what happend in this lovely Country. I
saw the site
of your Son Yuval. Sorry, my english is not so good, but i will say
to you: take care and have in the future only the best. Kind regards Daniel
Meier
משפחתו היקרה של יובל, אני משתתף בצערכם ואני מרגיש את כאבכם ... באמת צר לי
ומקווה שלא תדעו עוד צער
נ.ב היום ישבתי עם הצוללים והם דיברו על יובל ופשוט הדמעות
זלגו לי מעצמן ששמעתי את סיפורו של יובל ...
חייל מילת"מ
חושבים עליכם אתמול היום ובכל יום. חנה ורענן.
אני ממש מצטערת על מה שקרה ואני ממש משתתפת בצערכם. אני רוצה להגיד שאני ממש גאה באנשים שעשו לו אנדרטה מתחת למים. למרות שאני ילדה בת 11 וכמה חודשים אני מספיק גדולה כדי להבין מה שקרה ואני ממש בוכה. סבינה.
ממש במקרה חיפשתי באתר יזכור חבר שנפל ביום פציעתי הקשה, ובטעות של לחיצת כפתור
פגשתי את יובל. מדהים כמה קרוב אלי בית סיפרו "אינשטיין "...
ילד מקסים שלא זכה ... הדבר הטוב שיש במדינה מופת, דוגמא, גאווה להורים ולדורות
הבאים.
שלא תדעו עוד צער, בכבוד יוסי לוי.
Dear Loewy Family, I was deeply moved by Yuval's story. I wanted to extend my deepest condolences to your family. It is a mystery to me why wonderful young people are taken before their time, when the world so desperately needs them. I have great admiration for the desire Yuval had to bring peace and closure to the relatives of the Dakar crew, after more than three long, and arduous decades. He was truly a tremendously giving soul. I was 5 years old when the Dakar was lost, and my Mother tells me stories about the tragedy, and its impact in our Los Angeles community. Yuval's legacy, having served in one of the most prestigious units of the IDF, and so concerned about the welfare of others he never even met, will live on. It is a tremendous example to the world. His life, and sacrifice in the line-of-duty are remembered and eternally memorialized. Always. My thoughts are with all of you. Sincerely, Joe Shalmoni
לא הכרתי את יובל. הכניסה לאתר וקריאת תוכנו ריגשו אותי מאוד. הרבה בריאות וכוח
לאמא רותי.
אתי אברהם.
רותי ומשפחת יובל היקרים, נכנסתי לאתר שהקמתם לזכרו של יובל, ועקבתי בהתרגשות אחר מסלול חייו הקצר והמרתק של יובל ז"ל, נער אשכולות, יפהפה, שבכל דרכו בחיים העביר מסר שהשמיים הם הגבול והוא בדרך להצלחה ולחיים מרתקים ויפים עד 120 שנים שנגדעו לפתע, הלב ממש נקרע ואני תקווה כי תמשיכו להחיות את האתר הנפלא הזה כזכרון ליובל ותמשיכו בחייכם כפי שיובל היה רוצה ולמענו ולמען זיכרו, רותי אני מחזקת את ידייך ותמשיכי בפעילות ברוכה זו ואני בטוחה כי עוד פעמים רבות אכנס לאתר של יובל ז"ל ואשאב מרוח הנעורים שהיתה בו, איתנה.
רותי, מיכאל, אור, מורן יקרים. הגעתי הבוקר מוקדם לעבודה ופתחתי את היום עם קצת
תמונות של יובל ("יובל" ? בשבילי הוא הרי "לוי"). התחושה קשה מאוד וכואבת.
על כל
פנים, תהיו בטוחים שהחברים לא שוכחים אפילו לא לרגע, ממשיכים להיזכר ולחשוב מה היה
אם. ממשיכים לאהוב ולכאוב, ובעיקר בעיקר בכל הזדמנות שיש ממשיכים להתגאות, לספר
ובעצם להשויץ בחבר שזכינו שיהיה לנו. יוני.
ת ש ע שנים מאז נלקחת מאתנו וכאילו היה זה היום. היום יום הולדתך העשרים ושמונה
אולם האסון גרם לך להשאר בן תשע עשרה.
נרד היום לבית הקברות ובמקום להדליק נרות יום
הולדת נדליק נרות נשמה והלב יבכה והמחשבות תסתובבנה בראש על מה היה קורה אילו לא
צללת באותו יום?
מתגעגעים אליך ואוהבים בלי סוף. אמא, אבא, מורן אור ודניאל.
הנה מתקרבת עוד אזכרה. עדיין קשה להאמין. חושבים עליכם, חנה ורענן.
שוב חגים אבל הלב בוכה, אבא.
משפחה יקרה, לא הכרתי את בנכם האהוב יובל ז"ל, אך שמעתי על התאונה המצערת שקרתה בנמל בה נהרג יובל ז"ל. אני מאד מתרגש בכתיבת שורות אלה ודמעות מציפות את עיני. למרות שלא הכרתי את יובל ז"ל אישית אני מרגיש כאילו חלק ממני נגדע והלך לעולמו. אני הקמתי את הילת"מ והייתה לי זכות ראשונים לפקד על צולליה המובחרים עליהם נמנה בנכם היקר יובל ז"ל. אני נושא בליבי תפילה לשלומכם ובריאותכם. שלכם בהוקרה סא"ל מיל גיורא נדיב
,As a retired bomb and mine clearance diver ROYAL NAVY, I can guess what kind
of person Yuval was. My condolences
Brian Ashworth
כל שנה החגים עצובים כל כך. קשה בלעדיך נורא - אוהב ומתגעגע, אחיך הקטן.
ערב רהש"נ תשס"ז למעלה משמונה שנים, מנסה לדמיין אותך חיצונית. אולי קרח? אולי
עם קוקו? שמנמן? שחיף? אבל תמיד עם הלחיים האדומות.
אומרים שהנפשות מתקרבות ליושבים
למטה לקראת יום הכיפורים ואני אומרת לך בני שאין יום שאני לא מרגישה אותך קרוב
ושומר.
תמיד אתנו - אוהבת אמא.
למשפחתו של יובל שלום. נתקלתי באתר במקרה, אני לא יכולה לומר למה לקח לי כל כך
הרבה שנים. הייתי חיילת בסדיר, ימאית גוררת בבסיס חיל הים בחיפה כשיובל נהרג. הכרתי
אותו, אני לא יכולה לומר שהיינו חברים קרובים, בסך הכל דרכינו הצטלבו רק פעמיים,
שלוש, אבל יצאנו להפלגה של כמה שעות, פחות משבוע לפני האסון. דיברנו על הא ועל דא,
על שאיפות, הגיגים, מחשבות (8 שנים אחרי אני כבר לא זוכרת בדיוק על מה דיברנו, מי
ידע שזו תהיה ההפלגה האחרונה יחד) ... ובכל זאת לקח לי 8 שנים להגיע לאתר. אני רוצה
שתדעו שלא שכחתי אותו, למרות שלצערי הכרתי מאז בני כיתה, ומכרים שנהרגו בצבא יובל
היה הראשון שהכרתי, יובל הוא הדמות שעולה לי בראש ביום הזיכרון. תסלחו לי שלקח לי
10 שנים לומר לכם שיובל שלכם היה איש נפלא, והיה לי לכבוד להכיר אותו ולו לרגע חטוף.
יעל
הרבה שנים עברו, שנים שלא נכנסתי לאתר. זה לא ששכחתי, זה פשוט כואב. קוראת את המכתבים המרגשים שאנשים זרים כתבו לך ומתרגשת. מי יודע כמה הם היו מתרגשים לו הכירו אותך ולא רק את האתר שלך. רותי, מיכאל , מורן ואור, גם אם נראה שעובר הזמן ואנחנו מתבגרים, אנחנו לעולם לא נוכל לשכוח את החיוך, ההסמקות ואת כל השאר. תמיד אתכם.
למשפחה של יובל, קוראים לי בר ואני בת 16 וגרה בחדרה. הגעתי לאתר של יובל במקרה, בחיפוש אחר שיר מסויים באינטרנט. לא אצליח להעביר לכם מה עשה לי לקרוא את הטקסטים כאן.. כמה ימים ישבתי ובכיתי רק מהזכרון בשורות, במילים.. אני יודעת שעברו מאז 8 שנים ומי יודע? אולי כבר לא נכנסים לאתר ובודקים את התגובות כאן, אבל חשוב לי להגיד שאני פשוט אוהבת אתכם. אוהבת ותומכת וכואבת ומרגישה כ"כ קרובה.. ואמא של יובל, שכ"כ מזכירה את אמא שלי (וזו באמת מחמאה גדולה:)) אני מחזקת אותך, מחזקת ואוהבת, כי הלב שלי נקרע מכל מכתב שכתבת באתר הזה ובאתרים השונים.. אוהבת אתכם, בר.
יובלי שלי, חיפה העיר שלך מופגזת ואתה במקלט שלך עמוק באדמה. מקווה שאתה שומר עלינו מלמעלה. אוהב אותך מת מגעגועים ויודע שעוד נתראה, אבא.
שלום לכם משפחה יקרה, שמי איציק ואני גר בכפר תבור. אני כיום בן 16 ואני רוצה להתגייס לחיל הים לילת"ם בגלל האהבתי לים ובגלל המסורת המשפחתית. רק היום ראיתי את האתר, ובכלל ידעתי על קיומו, קראתי ומאוד מאוד התרגשתי אני לא זוכר את עצמי ככה יושב מול מסך ומרגיש שהלב רוצה לבכות באמת. אני כבר כל השבוע קורא על הלוחמים של חייל הים, לוחמי השייטת לוחמי הילמתם באתר יזכור של משרד הביטחון. האנשים האלו, אותם לוחמים, שלא זכו לראות את שנות ה2000 אלה הם אותם אנשים שאני מעריץ, שבשבילי אותם אנשים גיבורים. עברו כל כך הרבה שנים, ורק עכשיו אני רואה את זה, אני רוצה רק להגיד לכם שגידלתם אגדה, ושאין כבר הרבה אנשים בעולם כמו אותם הלוחמים של שנות ה90 אותם האנשים האיכותיים ביותר, במיוחד בימים אלו בתקווה ויהיה שלום על כולנו, איציק גן.
היי משפחה יקרה, סוף סוף אזרתי אומץ לכתוב כמה מילים
שאני חש ממעמקי ליבי. יובל היה בשבילי אחלה אישיות, אדם שלא פוגשים כל יום. אינני
שוכח ולו לרגע את היום הזה שבו הקישו על דלת הבית ואז עולמם
של רבים חרב בשנייה. זאת הפעם הראשונה שאני באתר. צמררו אותי הרבה דברים וגם גיליתי
דברים שלא ידעתי וגם לא העזתי לשאול. תהיי חזקה יקירתי, כי
את זאת שנשארת עם השכול שאין כואב ממנו.
אוהב אתכם, אורן כהן אבא של דניאל.
שלום שמי גלי, רציתי לומר שראיתי את הראיון שלכם ההורים בתוכנית של ג'ודי. אני
קצינה בחיל האויר והסיפור של יובל מאוד ריגש אותי. האנדרטה שנמצאת 15 מ' בתחתית הים,
המקוריות ברעיון של הנצחת בנכם הדהימה אותי. כמפקדת בצה"ל אני לא יכולה לחשוב על
איבוד חייל שכן אני המפקדת של החיילים ומרגישה לפעמים כמו אמא שלהם שדואגת לכל פרט
ופרט שהם צריכים (מקום לישון, לאכול, אפילו חיוך קטן שעושה להם טוב בלב ומתן הרגשה
שמישהו דואג להם) - לשמוע על איבוד הבן וסיפורו ריגשה אותי מאוד. משתתפת בצערכם
גלי ישראל
קשה. כולי מלאת צער על שקרה מה שקרה. ראיתי אתכם בטלוויזיה. ונכון, אולי אני בת
14 וחצי...אבל שלא נדע יותר צער.
שני.
רק בזכות אנשים כמותכם יש לנו ותמשיך להיות לנו מדינה. מי ייתן ולא תדעו צער רק
שמחה, למרות הכאב והצער.
מוטי כהן
כואב הלב איך בחור מדהים כזה נהרג בגלל טעות. משתתף בצערכם משפחה יקרה.
אודי
פשוט התרגשתי לשמוע על הסיפור של יובל. תמשיכו להיות חזקים, ליצור ולשמר את
ההנצחה של יובל.
מתי שטרית
כל שנה ביום הזה אני נזכרת וחושבת עליכם המשפחה ובמיוחד עליך אורצ'י, החבר הכי
טוב שלי. תמיד. זכרו של יובל בליבם של רבים.
צאלה קוטליר
חושבים עליך יובל ועליכם, רותי, מיכאל ועירית, ואוהבים.
חנה ורענן
משפחה יקרה וכואבת, הגעתי במקרה לאתר כמו רבים אחרים. והלב כל כך מתכווץ.
נילי
לשר
שלום לכם. אינני מכירה אתכם ובודאי של את בנכם. אני מורה בבית ספר תיכון, רכזת
חינוך חברתי.
תוך כדי חיפוש אחר חומרים כתובים לטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל הגעתי
לאתר שלכם. התרגשתי, מאוד.
ורק רציתי לומר שחלק גדול מהטקס בנוי מחומרים אמיתיים
שאתם כאן כתבתם.
הכנות, הרגש, האהבה, הכאב - הכל כל כך חי ומרגש.
מחזקת את ידיכם,
עפרה שרן.
עברתי על האתר דף דף, תמונה – תמונה, והלב נשפך.
יותר מכל קשה לי לקרוא את המכתבים שלך, שנה אחרי שנה, רגישים, מתגעגעים, אוהבים.
ואת החתימה למטה – "אמא".
אני מצטערת שלא אוכל להצטרף אליכם בשבוע הבא למפגש השנתי.
יובל שלי כבר בן 3, ילד מתוק ורגיש, ששואל כל היום "למה?". הוא דומה כל כך לאחי (פיזית)
ונושא את שמו של בנך.
שני פטרונים חזקים שהוא אפילו לא מודע להם, לא הכיר אותם,
ויצטרך לשמוע עליהם רק מסיפורים.
הוא כבר יודע להגיד שיש 2 יובל, מסמן תנועת V באצבעותיו הקטנות, אבל יותר מזה הוא
לא כל כך מבין. האמת, גם אני לא כל כך מבינה.
אני עצובה וקשה לי לכתוב יותר דפנה.
רותי שלי חברה יקרה
העברתי את כתובת האתר לכל מכותבי הרבים וכן לכל מכותבי בית חולים כרמל שאיתם אני
בקשרי עבודה
משתתפת בכאבך העמוק מכל עומק ליבי ומאחלת לך שתדעי רק אושר ושמחה עם כל הסובבים
היקרים לך בעתיד
שלך בכל עת
איריס
רותילה
אני לא שכחתי ולא אשכח
וגם אם לא מדברת ....
תמיד בלב זוכרת.
אוהבת, אפי ורשיצקי
לרותי ומייקי, לא יכולה להסביר למה דווקא הערב, אולי כי האזכרה קרובה ואולי כי
לפני שבועיים היה ליובל יום הולדת.
הרגשתי צורך ובערב הזה הכל כך סוער בחוץ התייחדתי
עם זכרו של יובל.
וכמו שהיה ויהיה תמיד, זכרו איתנו
אורלי
להורי יובל ז"ל
אני משרתת ביחידת ילת"ם כשנה ורוצה אני לומר לכם כי זכר בינכם
יובל תבוע עמוק בלב היחידה
כבר ביום הראשון בו הגעתי שמעתי על החייל המקסים שנפל
בטעות טרגית והשאיר אחריו רק זיכרונות וכאב רב.
את יובל לעולם לא נשכח וזכרו
מלווה אותנו שם כל יום, את סיפוריו על מי היה ומה אהב,
ואת מעלותיו הרבות אשר היו לו. מי ייתן ולא תדעו עוד צער לעולם.
הנצחתם את זכר בינכם בצורה מכובדת
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים
משפחת לוי היקרה
כמו רבים אחרים, גם אני הגעתי במקרה תוך תנועה ברשת.
מי ייתן ותמצאו מנוח לנפשכם ומי ייתן ולא תדעו צער.
עמיר, חולון, 2005
משפחת לוי היקרה,
הגעתי בטעות לאתר וגם אני, כפי שקראתי בתגובות, בכיתי לאורך כל הקריאה.
כואב לשמוע איך חיים של אדם כמו יובל ז"ל נגדעים ברגע, בגלל טעות טפשית.
תמשיכו להיות חזקים, מקווה שלא תדעו עוד צער.
פלג
שוטטתי לי באינטרנט באתר גוגל ושמי הוא יובל, סתם בסקרנות רשמתי את שמי
הקשתי ENTER ומצאתי את עצמי באתר של יובל.
עיינתי באתר ואני חושב שכל מילה מיותרת,
כולי מלא צער וכאב ורציתי להביע את תנחומי הכנים
מכל הלב, יובל ברחנין - באר שבע.
בתור אחד שיתגייס ככל הנראה ליב"ן
האתר הותיר בי צער וכאב עליכם המשפחה השכולה
מי ייתן ולא תדעו עוד צער
אני מאחל לכם רק אושר ובריאות
ובגיוסי אחשוב רק על דבר אחד על יובל ז"ל
קראתי את סיפור חייו של יובל ז"ל
הלב
כואב ואני דומע
אני איתכם ומשתתף בצערכם משפחת לוי היקרה
אני יושב וובוכה... כל כך הרבה זמן שלא נכנסתי לאתר.
ואני לא בוכה מהסיפור של
יובל - כי הוא עמוק בלבי לעד.
אני בוכה מהתרגשות מהתגובות של כולם. תודה לכולם על
התמיכה. אור
למשפחת לוי
לאתר של יובל ז"ל בנכם היקר הגעתי דרך קישור מאתר ההנצחה של סגן אורי מנור ז"ל
הלב ניקרע על החיים הצעירים שניגדעו כל כך מוקדם - כל כך חבל!! מי ידע ולא תדעו עוד
צער - יהי זיכרו ברוך
למשפחת לוי
בגלישה סתמית ברשת, נלכדתי באתר הזיכרון של בינכם והתמלאתי צער.
אבל גם גאווה.
על המובחרים שבעמנו.
שלא תדעו עוד צער.
עמית
השעה 2:30 בלילה ואנחנו אחרי שעתיים של שיוט באתר של יובל
מאוחר מדי להביע
רגשות כה עמוקים בשעות מוזרות שכאלה.... נעשה את זה כבר מחר.
לילה טוב.
חיבוק
אתי אלי
מיכאל יקר,
רגשת אותי עד דמעות בצהרי שישי בקיסריה.
חיכיתי לשקט בכדי לגלות דרך האתר את הטוב ואת הכל כך רגיש בבנך יובל.
אני יכול לאמר כי עדיין אני נרגש מעוצמת החומר ובעצם מיובל והדרך בה הינכם
משמרים את העומק שבו.
אני מחזק אותך עם חיבוק ואהבה.
רן רבינר
רותי שלום!
שמי אושרית ואני מורה בביה"ס הקהילתי בנוה מונוסון.
לקראת יום הזכרון שוטטתי באינטרנט במטרה לבחון ולבחור חומרי למידה הקשורים ליום זה.
בעוד אני נכנסת ויוצאת מאתרים שונים, נתקלתי לפתע באתר המנציח את יובל.
אני חייבת לציין שהתרגשתי עד דמעות מן הדברים שכתובים שם.
למחרת בבוקר נכנסתי לכיתה וסיפרתי לתלמידים על האתר, על ההתרגשות שאחזה בי עם
קריאת קטעי הזיכרון ועל מה שהציף אותי עת שמעתי לראשונה על בנך יובל.
הקראתי לתלמידים קטעים שונים מתוך האתר: חייו ומותו של יובל ואת ההספד שכתבת
במלאת 6 שנים למותו.
הילדים התרגשו גם הם עד מאוד, שאלו הרבה שאלות וביקשו לדעת עוד פרטים.
מכיוון שראיתי שהם מעוניינים להגיב ושיש להם מה לומר ומה לשאול בנושא, החלטתי
לבקש מהם לכתוב למשפחה.
הילדים אכן כתבו והיו מאוד מגויסים למשימה.
אני רוצה לשלוח את הדברים שלהם בדואר - הייתי מעוניינת שתעבירי לי במייל את הכתובת
למשלוח.
אני וכיתתי משתתפים בצערכם על מותו של יובל.
מי ייתן ונדע ימים טובים מאלה,
אושרית
למשפחת לוי היקרה!
בבית הספר "אורנים" בנווה מונוסון נערכה פעילות כיתתית לזכרו של בנכם יובל.
היו גאים בבן שגידלתם לתפארת.
שלא תדעו צער לעולם.
למשפחת לוי היקרה...
למדתי באליאנס באותה שכבה ביחד עם יובל... רציתי לספר לכם שלמרות שלא היה
בינינו כל קשר, חיוכו של יובל עולה מול עיני בכל יום זיכרון... וכשהתחתנתי עם
בעלי, ממשפחת לוי, נזכרתי ביובל... אני לא יודעת אם זה מנחם או משנה אבל זיכרו
של יובל קיים אצל המון אנשים, ביניהם אני, שלא דיברנו ולא ניגשנו אך הוא
איתנו... תהיו חזקים... אני מקווה שתוכלו להרגיש את האהבה שאני שולחת לכם...
טלי לוי
למשפחתו של יובל,
קראתי את הדברים המרגשים שכתבתם על יובל והתרגשתי עד דמעות מי ייתן שלא תדעו עוד
צער
איתכם ביום זה
לא יודעת אם את בכלל זוכרת אותי, אבל אני בתו של גבי לוי, בן דודו של מיכאל.
רציתי להגיד לך שנגעת בלבי. שגם אני זוכרת את יובל, ואת החיוך שלו והעינים המאירות.
לבי איתכם, שרי.
רותי, מיכאל, מורן, אור והמשפחה אהלן.
סיימתי להראות את האתר ולהכיר לעוד חבר שלא הכיר את יובל מי היה יובל.
שוב, מראה את התמונות ומנסה אבל לא מצליח להבהיר עד כמה באמת יובל היה חבר בכל
משמעות המילה. חבר כזה שמעטים מצליחים למצוא במשך כל חייהם.
המקום קטן מלהחיל את
כל הדברים שאוכל לספר על האדם שהיה. איזה פספוס - הוא חסר מאוד!
בכל הזדמנות בה אני מספר על יובל אני תופס את עצמי למעשה משוויץ בחבר שהיה לי
וחש תחושת גאווה אדירה. יוני.
למשפחה של יובל, כל מה שנותר לומר הוא שיש בליבי צער גדול בעקבות סיפורו הטראגי
של בנכם.
יהי זכרו ברוך. אמן.
ושוב יום של זיכרון ועוד זיכרון ועוד זיכרון ......אבא
כל כך מתגעגע שכל הגוף כואב הלב בוכה והדמעות זולגות.
למשפחה
הגעתי לאתר הזה דרך פורום הצוללים בתפוז. בעודי קורא את סיפור חייו של יובל
שנכתב על ידי אימו, לא יכולתי שלא למחות דמעה, ולכאוב את כאבכם... מי ייתן ולא
תדעו עוד צער. יהי זכרו ברוך. אילן
.We are so far away but our hearts are always with you
.Yuval was a special person that touched many lives during his life, and after
Yoav & Dana
אמש הייתי חלק ממאה ועשרים אנשים שאכן אנשים הם, שחלקו עם משפחת יובל.
הרגשתי שייך לזן מיוחד, שענווה נשזרת בתוכה. מדהים כמה אנשים עדיין
מוקירים את מה שאתה.
לא אכתוב בלשון עבר כי תמיד תהייה חלק מעתיד שצפונותיו יכוונו אותנו לדרך שבחרת.
אורן
שלום,
אני קצין מיל. בחיל הים אשר במיקרה נתקלתי באזכרה שמתוכננת
מחר ותוך גלישה למדתי להכיר ולאהוב את יובל.
חבל שתאונות כאלו קורות ופרחים כמו יובל נקטפים.
יישר כוח על האתר המדהים. תתחזקו במה שיובל היה רוצה שתהיו.
לרותי הילה יובל, דמעות חנקו את
גרוני והציפו את עיניי כשקראתי על יובל.
שמתי לי למטרה לצלול שם, ולזכור אותו. יהי זכרו ברוך.
סיגל
קראתי את אב ובנו, הכתיבה מפענחת את הצופן של החיים, אין צורך במעבדה לאמת את
העניין.
יובל נתראה ביום שישי. א.
...My hearth is with you
Gerard Franks
Buenos Aires, Argentina
אני יושבת עכשיו בחדר המחשבים בבית הספר שבו אני עובדת מחפשת חומר לעבודה וללא
ידיעה כיצד זה..מגיעה לאתר הזיכרון ליובל שלכם.
אתר מרשים מכובד מלטף וכל כך אוהב. לא יכולתי שלא לעיין בין דפיו של האתר
ולגלות את יובל שלכם בין השורות.
התברכתם.
יובל, יצא לי להכיר את אבא למדתי שהתפוח פשוט נשאר כחלק מהעץ.
אני רוצה להביע את
הזדהותי ובאם מילותיי יקלו על הכאב אושרי. סימה
ברצוני להביע הזדהות עם כאבכם, אני יודע שהמילה הכתובה לא תשנה את עצם כך שנגדע
עודו באיבו. את החיים קשה להחזיר אך את המחשבות אף אחד לא יכול לקחת לכם, מה
שנשאר זו נשמתו שהיא חלק מכם. אומר רק שהרוח הנושאת אתכם בעצם היא זו של יובל
המפעפעת בזיק התקווה. ישרו כוח אורן.
יובל, קשה לדבר עליך בלשון עבר לפי שיחותיי עם אבא למדתי שיובל היא ישות קיימת
יובל כל העת מפרה את ההוויה ואת הזכות לחיות כאן לנצח אין תחליף לך כבן כחבר כרע
אומר שכל יום אני למד עליך מתוך הבחנה על אלה שכה אהבת. אין למלים ערך רב מדי
אך עצם המחשבה מעניקה תחושה של עכשוויות שאתה כאן עמנו.
אורן
למשפחה שלום, במקרה נכנסתי לאתר כמו רבים משתתפת בצערכם, מתפללת לכם שיבוא
בחלומכם,
ויהיה מליץ יושר עבורכם, תהיו גאים בו, יהי זכרו ברוך ת.נ.צ.ב.ה.
אני משתתף בצער המשפחה יהי רצון שלא תדעו עוד צער נשמתו בגן עדן ושתדעו רק שמחות אמן.
גם אני כמו רבים נכנסתי לאתר "במקרה" למרות שאני מאמינה שכנראה בכל זאת יש איזושהי סיבה. לכן אני אדליק לו נר נשמה ואקרא תהילים בשבילו ובשבילכם. מי ייתן ולא תדעו עוד צער. והלואי שהצער שבליבכם יהפוך במהרה לזיכרונות יפים . חיזקו ואימצו מירי.
הגעתי לאתר במקרה, ואינני מפסיקה לבכות כפי שלא בכיתי מזה זמן רב. רותי, את אמא מיוחדת במינה ואני מחזקת את ידך. מחבקת אתכם, מיטל
היום מלאו לי חמישים וחשבתי לעצמי שאני לא מבינה איך הגעתי לגיל הזה כי כשהודיעו לי שנהרגת חשבתי שהעולם יפסיק לתפקד, השמש לא תזרח יותר ואני לא אצליח לקום בבוקר, אבל מסתבר שהחיים חזקים מאתנו. דע לך יובל שאין יום שאני לא חושבת עליך ומתגעגעת ללחיים האדומות שלך- אמא
I was one in Yaltam when Yuval died there, i may no longer live in Israel, but there is not a day when i don't think about him... It was a terrible loss, and i can only hope that in the end his family will find peace. Arnaud
אימו היקרה של יובל, אלף מילים לא יוכלו להעפיל על עצבך וכאבך.... נותר לנו רק לראות ולדעת שבעתיד יהיה יותר טוב... תיהיי חזקה!
כואב
שנה חדשה תמיד תהיה אתי יובל בני היקר. אמא
אתר מדהים ומרגש, הנצחה תמידית...
למשפחת לוי היקרה! כמי שמקדיש את כל חייו לים ולצלילה, היה לי קשה מאוד לעיין באתר לזכרו של יובל,למרות שלא הכרתי את יובל, אני יודע ומבין שהוא היה ילד לתפארת, ואני בטוח שגם במקום בו הוא נמצא עכשיו הוא הטוב ביותר בדיוק כמו שהיה תמיד. כל שנותר לי הוא לאחל לכם המשפחה שלא תדעו עוד צער, ושתמשיכו לגדל ילדים לתפארת. ואנחנו אנשי הצלילה והים נמשיך לעשות את הכול ע"מ שדברים כאלה לא יחזרו על עצמם, שלכם. מייק.
למשפחת לוי.... אני לומד באליאנס...עומד להתגייס לצה"ל...והאמת שחוץ מהקריאה המרגשת של המורה רחל וולך השנה ביום הזיכרון לא ממש ידעתי עליו..אז גם הודיעו לי שאני מתגייס ליחידה שיובל שירת בה...והתמלאתי צמרמורת..באמת שאני לא יודע מה להגיד... אני מצטער בשביל המשפחה שאיבדה פרח כזה יפה ומוכשר... הייתי מאחל לכם רק אושר..אבל אני מבין ויודע שבלי בן אדם כזה אצילי החיים הם בעצם כאב מתמשך מקווה שתצליחו מדי פעם להפוך את הכאב המתמשך לרגעי אושר "קשה בלעדיך כי נגעת בי"
למשפחת לוי היקרה והחזקה, פעם שלישית שאני מבקרת באתר ההנצחה ליובל וכל פעם מחדש מתרגשת ובוכה וכל כך מצטערת שככה זה נגמר, כנראה שאלוהים באמת לוקח את הטובים. הוא כנראה לא מסתדר שמה לבד, אבל זה לא מה שחשוב עכשיו. האתר הזהז שומר את יובל והאודם על לחייו חיים כמה שאפשר כי אני לא הכרתי אותו אבל מהאתר הזה נראה לי שאני מכירה אותה די טוב. אני לומדת באליאנס, וכל שנה מורה אחרת קוראת משהו שאמא של יובל רשמה וכל פעם מחדש הדמעות זולגות והמורה מפסיקה כמה פעמים עד שהיא מסיימת והמילים, המילים צורבות ושורטות כל פעם מחדש אבל אז נזכרים באותו ילד עם הנמשים והלחיים האדומות ומחייכים עם עיניים רטובות. דניאל.
למשפחתו של יובל. קראתי כל מילה באתר ודמעות בעיניי. היה לי חיוך קטן שקראתי על המכונית שנגנבה ו"בטח יובל לקח אותה". אני גאה במשפחה שכמותכם , שגידלה בן כזה לתפארת. כל המילים שיארמו לו יוכלו למלאות ולו בקצת את החלל שבחייכם.היו חזקים לשאר המשפחה ליאור
אין ספק שיובל היה משכמו ומעלה, מי יתן ויוקל משהו בכאבכם - משה רווח
i needed more then words after i saw this site, but all i had was tears... wish you will be strong for yourself and your dears
שלום למישפחתו של יובל החמימות המישפחתית קורנת מהאתר כמה השקעה ואהבה נתתם לבן החיוכים מהתמונות אומרים מה שלא יגידו אלף מילים. כמה גדול הוא האובדן והחלל התרגשתי עד דמעות מחזקת את ידכם ורד
למשפחתו היקרה של יובל, חברותיי ביקרו לא מזמן בביתכם מטעם בית הספר אליאנס אשר בו למד יובל. הן סיפרו לי התרשמויות מביקורן וגרמו לי להתרגש מאוד. רותי, הקראנו את מכתבך בטקס שנערך בבית הספר. תודה לך ששיתפת אותנו ברגשותייך.
משפחה יקרה אין לי מילות עידוד או ניחומים, רק עצב וכאב. לא מכירה אתכם, אבל רציתי להגיד שנכנסתי לאתר וריגש אותי מאד. חזקו ואמצו, ואמן שכל הסיוט הזה יגמר כבר
למשפחה אני רואה את דבריכם וכולי דמעות משתתף בצערכם שלא תדעו עוד צער ניר
אין מילים שינחמו אותכם, האתר לזכר הילד המקסים שלכם נוגע ללב. מי יתן ותדעו רק שימחה. רון
לרותי ולכל משפחת לוי האתר שלכם מרגש רואים שנעשה בהמון אהבה וגעגועים כל הכבוד על ההנצחה היפה הרבה אנשים שלא הכירו את יובל יודעים עכשיו מיהו רותי, את נשמעת אמא מקסימה גלית
למשפחת לוי היקר האני יושב כאן בניו יורק כל כך רחוק מנסה להרגיש בבית למרות שזה לא אני מחזק את ידכם שולח לכם תנחומים לבי נקרע ודמעותי מתגלגלות ללא שום מעצור שמרו על עצמכם יובל בלי להכירו אני יודע שהוא היה ילד מיוחד שלא תדעו יותר צער וכאב אמן אוהב אתכם אוהד
חושבים עליך, יובל, ועלייך רותי ועליכם מיכאל ועירית. באהבה, חנה ורענן
מממ.. אני אפרת והשנה לקחתי חלק בהכנת הטקס הבית ספרי ליום הזכרון לחללי מערכות ישראל. כשחיפשנו קטעים מרגשים עד דמעות שיתאימו לטקס שלנו מצאתי את המכתב "יובל שלי, יובל שלנו" שמאוד נגע ללבנו. אני לא יודעת אפשר להגיד במקרים כאלה, או למה אני פה מבזבזת את זמנכם עם הסיפור הזה אבל פשוט היה לי חשוב לדעת מי היובל שמססתר מאחורי אותו מכתב מרגש- בייחוד כשאני כל כך קרובה לגיוס ומפחדת.. שיקרה משהו למישהו.. אני מייחלת לכם רק טוב ואני מקווה שאין לכם התנגדות להמצאותו של המכתב בטקס, כי רצינו לרגש את אנשי בית הספר כפי שהוא ריגש אותנו..
כואב, כואב, כואב.... חזק ואמץ... יופי של אתר להנצחת יובל. אריאל
למשפחת לוי היקרה שלום, אני שליחת סוכנות בגנואה שבאיטליה, בעקבות טקס שאנו עורכים לקהילה ביום הזכרון נתקלתי באתר המרגש שלכם על יובל, התמונות, ההספדים והמכתבים האישיים ליובל מרגשים עד מאוד. בכוונתי להנציח את זכר בנכם השנה בטקס הזכרון בקהילת גנואה. שלא תדעו יותר צער , רות רונן
אני כעת עושה עבודה על אורי אורלב וכאשר חיפשתי דברים על השואה היזדעזתי אבל אני רק רוצה להגיד לכם משפחת לוי חיזקו ואימצו ורק שתידעו שלכל התחלה יש גם סוף וזה הסוף של יובל מקווה שתיסתדרו בילעדיו
חזקו ואימצו ליאור
למשפחת לוי היקרה כבר 4 שנים ברציפות שאני נכנס לאתר של יובל וכל שנה מתרגש מחדש מהמילים, התמונות, והזכרונות ללא ספק אתם מצליחים לשמר את זכרו של יובל כאילו היה עמכם היום חזקו ואמצו אלמוני
Dear Loewy Family, You are in our thoughts and in our heart during these times of remembrance. Missing you all. With great love and sincerity. Yoav & Dana Regev
שלום לכם אני גולש במקרה באתר הזה ע"י קישור ממקום אחר המפנה לאתר הזה. הדפדוף באתר מאוד ריגש אותי. תודה על זה שאתם משתפים את המידע ברבים יקיר ונה גולש בן 16 מראש העין
יובלי שלי היום יום הולדתך ה-25 אולי היית לומד, אולי עובד, אולי נשוי, אולי כבר אבא מה שבטוח בין החיים איתך כל שניה אבא.
הספדים יפים מאוד
למשפחת לוי שלום אני אזרח מהשורה שבמקרה חיפש אתר ע"ש יובל אך לא יובל לוי, נתקלתי באתר שלכם במקרה מאחר וגם אני שרתתי בחיל הים ושמי הוא גם יובל והסיפור נגע לליבי. צר לי מאוד על מות בינכם ומי יתן שלא תדעו עוד טרגדיות רציתי להביע את תנחומי גם אחרי כ"כ הרבה שנים יהי זכרו ברוך
רותי יקרה, אני כל כך מתרגשת כל פעם שאני נכנסת לאתר היפה הזה המנציח כל כך בגדול את יובל. אתם תמיד במחשבתנו. חנה ורענן
למשפחה של יובל שלום.אומנם לא היכרתי את יובל אבל אני בטוחה שהוא היה אדם מדהעם.אני בעצמי שירתתי בחיל הים כימאית גוררת והיה לנו המון שיטוף פעולה עם ילתם הם כולם נהדרים.אני משתתפת בצערכם.
אתר מרגש. אתכם באבלכם.
שלום רב למשפחתו היקרה של יובל. במקרה הגעתי לאתר המרגש שעשיתם לבנכם. משתתפת בצערכם. מקווה שאתם מחזיקים מעמד. זה קשה אבל אני בטוחה שהוא היה רוצה שתמשיכו לחיות את החיים גם בשבילו. ליאת.
מתגעגעת מאד אמא
נוגע ללב וכואב חבל כל כך חבל, מוות כה מיותר שלומי
הגעתי לאתר דרך קישור מיקרי מאתר השייט של תפוז.אני את הים אוהב מלמעלה... ולהאחר ההתודאות אם האדם ופועלו ותחושת הצער כמו כולם הייתי גם מוסיף ולא בציניות, איך "החיים הטבעיים" בארצנו מבזנזים בלי חשבון -ובכמויות- חיי אדם שכל עתידם עוד אמור היה להיות לפניהם אלכס
שלום קוראים לי טניה ואני תלמידת כיתה ז' למרות שכלל וכלל לא הכרתי את יובל זה מאוןד מרגש לדעת שבניתם אתר עליו ועוד דבר יש לי לומר זה לא דבר ארוך זה רק כמה מילים:יהי זכרו ברוך אני משתתפת בצערכם,טניה
היי קוראים לי יובל ורק רציתי לראות מה יש באינטרנט תחת השם הזה .. לצערי אנירואה שהתאר מלא בחברה טובים שקוראים להם יובל והם נפטרו בשרותם גם חברי סרן יובל ניר כאן ... אני עצוב בעצבכם ... מי יתן והשם ינחם אתכם ולא תדעו עוד צער... יובל
אני תלמידת בית הספר אליאנס. לא הכרתי את יובל ז"ל, וגם לא שמעתי על התאונה עד שנכנסתי לאתר .. האתר כבש אותי ונגע ללבי, יום אחד בבית הספר הייתי חייבת להסתכל בספרי המחזור, ואכן, עם הקוקו הג'ינג'י,הסיגריות והאאודי הכסופה - מה שאפיין אותו.. הצטמררתי נורא כשקראתי בספר המחזור, ופה באתר .. ביום הזיכרון, השנה, כשאת - אמא של יובל הקראת את ההספד באיינשטיין, עברה בי אותה הצמרמורת שוב. זה היה נורא מרגש לשמוע, יום למחרת הקריאה בבית ספרינו המורה לשל"ח - הניה מליכסון, ושם הדברים לא רק שרגשו, גם נכנסו חזק לתודעה, לשמוע אותם פעם שניה.. אני מקווה שלא תדעו עוד צער. שירה, תלמידת אליאנס .
יהי זכרו ברוך!
מרגש ומאוד נוגע , והחלל שנישאר מאוד בולט, חזקו את עצמכם כי לא קל הדבר להתרגל לאדם שכזה ולאחר מכן לאבד אותו...
לרותי ולמשפחה. אתר מדהים. הכאב שמלווה את הכתוב מצליח לחדור לאנשים שלא מכירים את יובל. שיהיה לכם הרבה כוח. yaffa
An accidental search has landed me into this tragic story. I was particularly touched by the intense pain which Ruth the mother has managed to convey I share Yuval’s name and I spend most of my life in Haifa as well. You guys are the true heroes in this tragedy. Kindly Yuval, Vancouver
לאתר יש המון המון אופי, אופי מיוחד. בתור בן אדם אני מזדהה עם כאבכם העצום, תמיד יש לזכור ולהנציח. הים הוא אחד הדברים המדהימים ביותר שיש לנו כאן, ותמיד שאני מסתכל עליו הוא נותן לי השארה לגבי הכל! בהחלט אצילי, כביר ומדהים. אני מניח שיובל היה מאד רוצה שתמשיכו לזכור, אך בהחלט לא היה רוצה שתפסיקו את מנגינת ומרוצת החיים. תיהיו חזקים, תמשיכו לחיות, ותנסו להפיק את מירב האושר. בתור דבורן לשעבר, אני מצדיע ליובל - חייל מוכשר ששרת באחת היחידות היותר מובחרות בצה"ל. שלא תדעו עוד צער.
כאיש חיל הים לשעבר האתר מרגש צר לי על מותו של בנכם יובל גזימק יוסי
אני לא יודעת בכלל אם מישהו מהמשפחה שלכם ייקרא את זה אבל אני רוצה להגיד לם שבמקרה הגעתי לאתר והבנתי שזה לא אתר זה חיים זה מקום שיש בו טעימה קטנה על קצה המזלג מהחיים שלו ואני קראתי ואני פשוט פרצית בבכי מבלי להכיר מבלי לראות מבלי כלום. אלוהים קטף עוד פרח מלבלב אני מקווה שיש לו סיבה וששם למעלה אולייש חיים יותר טובים ואולי בגלל זה הוא לוקח את כל הטובים למעלה מקווה באמת . אנ אתכם הייתי מתה לראות אותו חיי.:(((((((((((((
הגעתי במקרה לאתר של יובל(חפשתי שירים של חלפי)נכנסתי לדף הפתיחה והתחלתי לעבור באתר דף דף תמונה תמונה. אני לא יודעת מה אני אמורה להגיד למשפחה שאיבדה את בנה ,רק רציתי לבקש שתמשיכו להחזיק את האתר הזה כדי שעוד אנשים, כמוני, יוכלו להכיר את יובל למרות שהוא כבר לא פה. עכשיו גם ליבי איתכם... אלמוגית
אני מתנצל אל כך שאני לא אלוהים כי אני היתי מחזיר אותו לחיים מאהבה רבה ממני גיא זלמנוביץ תהיו חזקים וליבי איתכם
הגעתי לאתר הזה ממש במקרה לספר האורחים והתחלתי לבכות רק ממה שכתוב שם ואחר כך ניכנסתי לאתר עצמו וממש בכיתי. אלה לא היו סתם דמעות של עצב אלה ממש בכי עמוק. אני רק בת 12 וממש כאב לי לראות אותו. אני עדיין בוכה גם עכשיו. אני משתתפת בצערכם ומקווה שהוא יחזור. אני יודעת שזה ממש בלתי אפשרי אבל, יש דבר שנקרא גילגול נשמות ויכול להיות שהנשמה של יובל שלכם נמצאת בטל הילד שלכם. אני מקווה שלא תאבדו שוב את האנשים שאתם אוהבים, ושאף פעם לא תשכחו את התינוק הקטן שלכם - יובל. ממני טלי
אין מילים שלא תדעו עוד צער יהודית ראשל"צ
יובל, תמיד במחשבתנו. חנה ורענן
פשוט.. כואב.
כל הכבוד אתר מצויין ומכובד יהא זכרו ברוך חבל שיש עודף רשלנות במדינה עוזי- לוחם בחיל הים
שלום לכם משפחה הורים סבים סבתות אחים אחיות וחברים של יוב ז"ל, נכנסתי במקרה לאתר כי סיקרן אותו הפרומו שרשמתם, אין מילים לאמר או לנחם על אובד ילד מופלא שכזה, שלא תדעו עוד צער ומי ייתן והקדוש ברוך הוא יימלא כל משאלות לבכם לטובה :-) תנחומיי בשמת, רציתי להוסיף שיר שחברתי :-) יובל הפרח של כולנו יובל הילד המופלא שכבר איננו נקטף כך בדמי ימיו נלקח מאיתנו באמצע שנות חייו יובל יקר שלנו שמביט עלינו מהשמים התכולים יובלי שלנו חיוך מקסים על הפנים גם עכשיו שאתה אינך תמיד ננצורך ונאהב אותך
This site is amazing, I'm from New York, and haven't been reading the papers back then, somehow I got to this site through walla.co.il and I want to tell you you did a fantastic job, I looked and read through each page, you did a great job at bringing him to life to all those who didn't get to know him. All the best. Yael
ניכסתי במקרה לאתר ואני רוצה לומר לכם שהוא נורא מרגש. הנצחתם אותו בצורה יפה ומכובדת. משתתף בצערכם. יוני
לרותי מה קורא. אני מצטער שבזמן אחרון אני לא מרבה לדבר איתך. את יודעת את כמה אני אוהב אותך את אמא השניה שלי אוהב אותך. דני שאולוב.
משפחה יקרה גלישה באינטרנט של 5 דקות במטרה לרכוש ציוד צלילה חדש מתמשכת כבר כשעה. הסיפור המעורפל בזיכרון על לוחם הילתם ללא ספק הפך לעולם ומלואו לאחר עיון מדוקדק עם עיניים זולגות בכל מילה המופיעה באתר, יודע אני כי קצרה ידי מלנחם ובכל זאת קבלו את השתתפותי בצערכם ומי יתן ולא תדעו עוד צער אביעד
במקרה שמעתי את השיר "מה אברך" - וחיפשתי את מילות השיר. האתר שבניתם לילדכם ובו יש את השיר עלה ראשון. אני חושב שעשיתם אתר יפה ומרגש לזכרו. האינטרנט עצמו הוא מעין קפסולה של זמן.אפשר להנציח בו הכל , ובניגוד לספר זיכרון שנשכח הרחק בין הספרים בספרית בית הספר , האינטרנט יחיה לנצח. ואני בטוח שרבים בעתיד יגיעו בכוונה או לא לאתר זה - וזה בעצם הכוונה: שעוד אחד יכיר את בנכם,אחיכם שמת בנסיבות טראגיות. חזקו ואמצו!
עמדתי אתמול ברמזור מאחורי מכונית שעל השמשה האחורית שלה היתה מדבקה עם כתובת האתר הזה. אני לא רגילה לבכות, אבל זה מה שקרה לי עם כל עמוד נוסף שהעברתי באתר הזה. מי ייתן ולא תדעו עוד צער... גלי.
הגעתי ממש במקרה לאתר. אני עוצר את הדמעות. איתכם בצערכם. מקווה שלא תדעו עוד צער לעולם. כואב הלב. איציק.
שלום לך אני במקרה נכנסתי לאתר אזה ואני חיב לאמר לך שאני מאד עצוב ובכיתי אני מאד נירגש... ליבי איתך אמא של יובל
משפחת לוי אני מחזק את ידכם.יודע אני שהזמן הוא לא המרפא לכאב.בתור קורא עיתון שאתה רואה כתבה כזו אתה אומר לעצמך חבל .חבל על הבחור.חבל על המשפחה.ואז אתה מעביר דף ושוכח.אבל כשאתה רואה את הסיפור מקרוב.את הילד החייכן,הלב נשבר.משפחת לוי אני מצדיע לכם ומי ייתן ולא תדעו עוד צער
Dear Ruty! First of all I wanted to tell you that we will never forget juval, he is owning a very special room in our hearts, these kind of rooms who will stay forever. I don´t know why right now, but maybe it´s the distance ot the time that passed since I visited juval but I miss him a lot. I can hardly wait to come back to Israel and to go talking with him, I want to share with him all the things that I went through in the last 2 years. Right now phisically I´m far from him but mentally I´m closer then ever. May you will not know more sorrow in your life and only happiness and joy. Tomer Levy, 6.6.2002 Buenos Aires, Argentina
Dafna Gold. My heart aches for you. Your son and brother was a hero of our great country. May his memory be blessed and may you find comfort in his absence.
שלא תדעו עוד צער ןתהיו חזקים מאלי
שלום , אני לא הכרתי את יובל , אבל ישבתי שעות באתר המדהים הזה וזה נתן לי הרגשה שהכרתי אותו וידעתי מי הוא היה , שמרו על עצמכם תהיו חזקים ומי ייתן ולא תדעו עוד צער אתכם בכאבכם זהר דובב
שמי נילי ואיבדתי השבוע חבר טוב - ניר. רציתי להגיד שאני מבינה את הכאב העמוק והצער הבלתי נדלה שעובר עליכם והלוואי הלוואי - שיום אחד ת בקרוב גם אנחנו - החברים של ניר - נוכל להנציח אותו בצורה כ"כ יפה.
ניכסתי במקרה לאתר שלכם, של יובל ואני רוצה לומר לכם שהוא נורא מרגש . אין מילים לנחם אבל אני רק יכולה לומר שהנצחתם אותו בצורה אמיתית עד כדי צמרמורת . הלוואי שלא תדעו עוד צער. יפעת דימנט רמת - הגולן.
רותי ומיכאל, אני סתם עוד אדם נרגש שאוהב אתכם, מחבקת את הכאב הגדול שלכם, ובוכה אל מול התמונות של יובל יפה התואר, אולי האהבה של אנשים כה רבים אליכם יכולה להפיח רוח חמימה שם בפנים, ויודעת כמה הכאב הוא גדול יהודית פיינשטיין
יובל, חושבים עליך, ואוהבים. חנה ורענן
שלום רב שמי טובי עברתי טירונות יחד עם יובל (ממש באותו האוהל) לפני כשנה ביקרתי באתר ורשמתי מספר דברים חזרתי שוב דווקא היום ערב יום הזיכרון 2002 כדי להוסיף מילת ניחום ותמיכה למשפחה מי יתן ולא נדע עוד צער חיזקו ואימצו
יומם וליל בליבנו לעד י ו ב ל כאב לא ניגמר והחור שבלב לא נירפה גם הזמן עבר חברים גדלים ומתחתנים ואחרים נעלמים במדינות חמות את כולם אפשר לשכוח לרגע אחד כשמיתחשק אבל אתה תמיד תהיה איתנו צעיר לנצח
שלום. מהתבוננות ביובל, קריאת השירים הכל כך נוגעים שלו, התמימות שלו שעוברת מהתמונות, בכיתי. אני עדיין בוכה. לך, אמא של יובל, לך - האבא, אני רק יכולה לומר שנראה שיצרתם יצירת מופת. ילד מלאכי כזה, שהטוב שבו רב מדי לעולם הפשוט מעציב הזה. מותק של ילד, יובל. כלילה, אשדוד.
מי יתן ולא תדעו עוד צער כואב הלב ובוכות העיניים על האבדה אין מילים מנחמות בודאי לא ממשהי שסתם במקרה נכנסה לאתר. מאחלת לכם כי המקום יחזק אתכם, וזכרו כל זמן שאתם חיים הוא חי בלבבכם...
היי, שמי נדב. הגעתי לאתר במקרה, תוך כדי חיפושי אחר המילים לשיר "הקיץ האחרון". קראתי את הסיפור של יובל ונשארתי עם דמעות בעיניים. אני מנגן בלהקת "ספירה", ומחר, 27-2-2002, יש לנו הופעה בגרז' בראשון לציון. אנו מבצעים גרסת כיסוי לשיר הזה, ועקב הסיפור העצוב של יובל, אני אקדיש את השיר הזה ליובל בהופעה. מי יתן ולא תדעו יותר צער. נדב בונדר.
There's so many different worlds So many different suns And we have just one world But we live in different ones הכאב נשאר ולא נחלש ,ההפך, ככל שהזמן עובר הגעגועים מתגברים. בכל פעם שאני מתגעגע אני נכנס לאתר ,מתבונן בתמונות וכמעט ,כמעט מצליח לדמיין שיובל עדיין איתנו. תודה לך רותי! עופר ליאור
שלום רב, כשעליתי על האתר, לא הכרתי את יובל. עליתי רק מתוך סקרנות. ואז קראתי את מה שהיה כתוב עליו, ונזכרתי במקרה (וזה מפתיע, מפני שעם מ"ס ההרוגים בארץ, לזכור הרוג אחד זה די קשה). הזדעזעתי מהמקרה כשקרה, והזדעזעתי שוב עכשיו. הפעם קראתי את סיפור חייו של יובל, התבוננתי בתמונות, ודמעות זולגות מהעיניים. מי ייתן ולא תדעו עוד צער דניאל
בית הילד
love, remember and miss, always and everywhere. Aliza, Hanoch and Nir, Goa, India, 4/2/02.
רותי, מיכאל, מורן ואור הזמן עובר ולא מרפא עצוב, כואב מתגעגע מתי מהתאומים
למשפחת לוי האתר מרגש ויפה,ואני מכיר עכשיו את יובל טוב יותר לצערי לא הכרתי אותו, אך ראיתי אותו בימיו האחרונים כאשר הוא עודד אותי ואת חברי כשהיתי בקורס יב"ן :אשתתף בצערכם ואומר לא אשכך את זיכרו! לי leebs23@hotmail.com
לכל משפחת לוי. יובל הוא האליל שחיפשתי כל החיים. גדלתי על החלום שכשאהיה גדולה מספיק אתגייס לחיל הים ואפילו קיבלתי זימון לחובלים. מה שאני רוצה להגיד הוא שתמיד חשבתי לעצמי,בשקט בשקט, שאני ימות בים. שזה המוות הכי אצילי ומכובד, למות במקום שאני הכי אוהבת. אני עכשיו בת 17 וקצת ויש לי עוד שנה לגיוס ואני מצפה לכך בקוצר רוח. רק רציתי להגיד למשפחה, שלא איבדתם אף אחד, פשוט הרווחתם מלאך. אני חולמת להיות כמו יובל. שלכם באהבה ענקית נטלי
ביקרתי באתר זה ממש בטעות עקב חיפושי אחרי חומר על חיל הים שברצוני לשרת בו האתר עשוי בצורה טובה ומרגשת, ממש צרב לי בקריאתי על הארוע ומי יתן שתדעו נחת בעתיד משתתף בצערכם , תמיד ד.ח
רותי, נכנסתי לאתר שלך, ןהתרשמתי מאוד. אני אתך בכאבך.אין מילות ניחומים למי שאיבד את היקר לו מכול. מאשה.
אני משתתף בכאב, צער שבעולם, יגון אין סופי, נחלש בזמן וגועש בגלים של זכרונות העבר. ילד שעולה מעלה בטרם נתן מעצמו לעולם הוא כישרון מבוזבז, כישלון של החיים, הם לא הוגנים, הם לפעמים גם מרמים . אני משתתף בכאב של אנשים טובים, משפחה מאוחדת של פעם, היום יותר, זכר ילד בהם והוא כמו מציבת חייהם . רציתי לכתוב מילים אלו לאי מייל פרטי אבל אני משאיר אותן כאן לזיכרון עולמים של ילד, צמח מים עליונים. מי יתן והזמן ינחם אתכם עם כל שאר אבלים ושכולים שבישראל. תנצב"ה. ערן
בתור איש ים ובתור צוללן ובתור אדם אני איתכם אסף רביבי
לכל הנעוניין:אתר זה מרגש וכתוב בצורה יפה.גם אני אייל רוצה לשרת בילתם. ויפה ההנצחה זו ליובל ישאר כוח משפחתו של יובל מאת: אייל סגל
קראתי את סיפורכם הקשה ואיני יודעת איך ממשיכים הלאה חוויתי יחד עם משפחתי שכול זהה , מיותר , מוות שלא היה צריך לקרות..גם לנו הלך לו שלומי תורגמן מבלי לשוב והיום שנה וחצי אחרי אנחנו עדיין לא מעכלים, וזה הולך ונהייה קשה יותר מיום ליום , משנה לשנה , מחג לחג....אני מקווה שהם חוגגים להם ביחד למעלה כי שניהם כל כך יפים ......הגעגועים הם הקשים מכל , תהיו חזקים אושי , לירן וזואי בן זקן
למישפחת לוי קוראים לי רפאל ואני בן 15 יצא לי להיכנס לאתר וליקרוא על מה שקרה אני מאוד מזועזע מהמקרה וזה באמת קשה אני מישתתף בצערכם ושלא תדעו עוד צער אתם וכל עם ישראל להתראות רפאל
סתם חיפשתי סמל של חיל הים והגעתי אליכם במוניומנט הוירטואלי הזה, שפשוט חודר עמוק ללב בכאב חד, כמה עצוב,והכאב מתעצם כשיודעים שהמוות כל כך מיותר, בגלל רשלנות ואי הקפדה על כללים, מה נותר מלבד להאמין ולקוות שחייו הקצרים כל כך, היו טובים וממצים ויזכרו לעד.
יובל התגורר תקופה מסויימת ברחוב חיים הזז 1 בחיפה ומתוך מעשה שובבות חרט את שמו באחת מהמעליות. אני זוכר שחשדו בי בזמנו בביצוע המעשה ורק טענתי להגנתי שבכלל לא קוראים לי יובל. אמנם ידעתי מיהו אותו יובל מסתורי ועד עצם היום הזה אני מתבונן בשמו החרוט במעלית ונזכר בו. קפון עידן
מאוד מרגש ומרשים עמליה שקד
גולש באינטרנט בקנדה, מגיע לאתר והדמעות לא מפסיקות...כאיש חיל הים מה אוכל להגיד? שלא תדעו יותר צער. אולי בנלי אבל אין לי מלים ע
משתתף בצערכם
למישפחה השכולה ... נכנסתי גם במיקרה לאתר ואני מצטער על אובדנכם... זה קשה אבל נצטרך להמשיך הלאה... בהצלחה יהי זכרו של יובל ברוך
לכבוד משפחת לוי היקרה: במסגרת עבודתי כמורה בבית הספר "תיכון מקיף נשר" נתבקשתי להכין שיעור ליום הזיכרון לכיתות י'. החלטתי ללכת על משהו אישי, על אובדן של משהו קרוב, ולא על מודעת עיתון שלצערי משקפת פחות את הכאב שמותיר השכול. רציתי להודות לכם על האתר המקסים שבינתם לבנכם יובל ז"ל. על האומץ להוציא את הכאב האישי לכתב בו יכול כל אחד ואחד להיכנס לליבכם ולהבין כמה קשה לאבד משהו יקר כל כך ללבך, וכמו שאמרתם:"זה נוגד את את חוקי הטבע". אני נפרדת מכם כשדמעות חונקות את גרוני אני מרגישה קרובה אליכם למרות שאני זרה לחלוטין. אני רוצה לחזק את ידכם שתמשיכו לצעוד קדימה למרות שנשאר לכם מישהו יקר מאחור, . ענבל מירב
שלא תדעו עוד צער.
כחייל לעתיד בחיל הים הגעתי לאתר במסגרת גלישה באתרי חיל הים . אני זוכר טוב את התאונה מהעיתונות ואני שמח שהיתה לי הזכות להכיר את האדם שמאחורי הכותרת היבשה והתמונה חסרת הצבע.האתר מאוד מרגש ומצליח להעביר כמעט חיים שלמים של אדם בתוך כמה דפים בצורה המכובדת והיפה ביותר שיכולה להיות תהיו חזקים. דורי
תודה שנתת לנו הזדמנות להכיר קצת את יובל, יהי זכרו ברוך. היו חזקים.
shlom korem le shlomi molokandov v ane m Holon karate at hdvrem sslaht
משפחה יקרה, על סיפורכם שמענו בתקשורת ונחמץ ליבנו. שלא תדעו צער ושתזכו לגדל את ילדיכם האחרים לאורו של הבן שנפל בדמי ימיו . משפחת מנס.
למשפחה השכולה .גם אני במקרה הגעתי אך כנראה שגם לא במקרה כאבכם כל כך נוגע ללב, עד שאין לי אלא לומר שאני (ודאי כמו רבים אחרים), מאמץ אתכם חזק אל ליבי ומקווה שבתחתית מעיינות הישועה, עדיין קיים בכם הכוח להמשיך הלאה ולצעוד בראש מורם כי החום המורעף ומפעל ההנצחה ראויים לשבחים רבים. דרך אהבתכם את יובל ז"ל היא שעשתה אותו לכל כך מיוחד ..ועל כך אני גאה איתכם בו ובכם. ברוך דיין אמת
כאיש חיל הים לשעבר ,כואב לקרוא שעדיין לאחר למעלה מעשרים שנה, עדיין קורות תאונות אנוש מחרידות ומקוממות מי ייתן ואלה לא יקרו יותר,אולי לאחר שאנשים יכנסו לאתר ויקראו אותו בעיון,תהיה זהירות וערנות רבה יותר ולכם ניתן רק לומר תהיו חזקים, האתר מנציח את זכרו של יובל לעד ח.פ.
אני משתתפת בצערכם אני מקווה שלא תדעו עוד סבל ,לא אתם ולא אף משפחה בישראל. מי כמו אזרחי ישראל יודע את הסבל והדאגה של יקירנו אשר נאלצים לקפח את חייהם למען ביטחון המדינה.
בתור אחד שחלם להתגייס לשייטת ועדיין חולם אני מסתכל על התאונה הזאת בעיניים עם דמעות מכיון שהתאונה הזאת לא הייתה צריכה לקרות משתתף בצערכם באופן עמוק עד כדי כך שאי אפשר לתאר
אין דבר עצוב נזה , ואין הכתב יוכל לבטא דברי נחמה תהיו חזקים בשביל הנותרים. יהיה זכרו ברוך לעד
אותה שכונה, אותה מכולת, אחותי בכתה עם אור, חולפים אחד על פני השני ליד תאי הדואר.
כל כך קרוב שזה נוגע בך וגם אם לא החלפנו מילה מעולם אני מרגישה מעל דפי האתר, את שמרגישה המשפחה את חסרונך.
אוסנת ליאור
התרגשתי מאוד מהאתר שלכם, הלוואי ולא תדעו עוד צער רובי גוטמן
מוקדם, כל כך מוקדם לרותי ומשפ' לוי היקרים היו חזקים - כך צריכים להיות במצבים מסוג אלה, עם כל הכאב והצער. שלא תדעו יותר צער ויגון
משה
אני משתתף בצערכם הרב ואמן ודבר זה לא היה קורה
משתתף בצערכם
ספי
אני מצטערת וגם לליאור שכתב ב-19/6/01 סליחה על אחיך הדר
לפני פחות משנה איבדתי את אחי הצעיר, רועי, באסון ששירת ביחידת דובדבן ונורה בשוגג ע"י חבריו. אני עסוק בימים אלו בהקמת אתר הנצחה לשבעת חללי דובדבן מכל השנים ומשוטט בין אתרי הנצחה.
בכיתי הרבה בחודשים האחרונים, ובכיתי שוב אל מול תמונותיו של יובל ודברי ההספד.
איתכם בכאב, ליאור.
I was browsing the Internet and found your site its very sad to read about Yuval As Israeli that spend the last 19 years in Los Angeles it very difficult to read about individual like your sun. I wish you only happiness and not to have anymore grief
Uri Levy
התרשמתי מאד מן האתר, מיובל והמקרה המצער לצערי אנו במצב דומה אך בהפרש של כמה שנים גם אנו מקימים עתה אתר לכבודו של בננו היקר עמי
úäéå çæ÷éí..äàúø âøí ìé ìáëåú, ìáëåú òì ôøç ëì ëê îãäéí ùð÷èó , ñúí ñúí ñúí !
âéãìúí áï ìúôàøú îãéðú éùøàì, åîñúáø ùîãéðú éùøàì ìà îñôé÷ èåáä áùáéìå. âéì.
שלום, כחיילת וקצינה לשעבר בחיל הים חפשתי אתרים שידברו אלי, מכל האתרים ששוטטתי בהם- זה האתר הכי חשוב, כי חייבים תמיד לזכור את האנשים ולא רק את סיפורי הגבורה. האתר הופך את ספור החיים לממשי ואת המוות לבלתי נתפס חזקו ואמצו והמשיכו במלאכה החשובה יהי זכרו ברוך
לרותי שלום אני מבקר באתר של בנך והדמעות לא נעצרות אני אחד מאנשי ילת"מ (לא צולל) אבל באותה תקופה לא היתי בבסיס אני גם איבדתי חבר כמו אח בצבא ואני יודע היטב מה עובר עלכם ההורים , החברים, והמשפחה. מה שאני מבקש ממך רותי זה שתהיה חזקה, אל תשברי, ותמשיכי הלאה כי אני מאמין שזה מה שיובל ז"ל רוצה הוא איתנו בלב תמיד
לרותי ומיכה, מחזיקים לכם אצבעות, תמיד זוכרים.
למשפחת לוי היקרה התרשמתי מהאתר ההנצחה ליובל אני משרת בילת"מ לא בתור צולל אבל מאוד גאה בצוללים של היחידה אבל לפי מה שקראתי באמת חסר לנו אחד כמוהו למרות שלא הכרתי אותו ואני מקווה שיהיו המון חבר'ה כמוהו תהיו חזקים באהבה אלעד מש"ק אבטחה ילת"מ
משפחת לוי היקרה! רציתי לספר לכם איך הגעתי לאתר. אתמול מלאו 53 שנים למדינתנו, ובתור תלמידה בבית הספר הימי- כ"ג יורדי הסירה בית הספר לקציני ים עכו, הייתי אתמול בבסיס חיפה, ביום פתוח. וקיבלתי עוד יותר רצון להגיע לחייל הים, וגם יש לי 2 כוכבי צלילה מה שפותח לי דרך ליחידה של הצוללנים. ולכן היום החלטתי למצוא חומר על חייל הים, בכדי לדעת לאן לפנות כאשר אני אתגייס ( אני בכיתה י"א) לחייל הים. אז מה שבאמת רציתי לומר לכם, זה שאני משתתפת בצערכם, ושלא תדעו עוד צער בחייכם, שמעתי על האסון, ועכשיו אני גם יודעת איזה בן אדם היה, אז ישר כוח על האתר. דינה מאירסון, מחזור מ"ז ,עכו.
למשפחת לוי עלית י על האתר הזה במקרה בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל לפני יומיים והכאב פשוט לא עובר משפחה שמגדלת בן למופת ועוטפת אותו באהבה כזאת ושולחת אותו לצבא עם חיוך מדהים כזה. אין בפי ניחומים מי ייתן ומהשמים תנוחמו יוסי גואטה מושב בית עובד
אני מירב חברה של כלילה היא סיפרה לי המון על יובל ודרך התמונות למדתי להכיר את האדם מאחורי הסיפורים הוא בטח היה אדם נפלא מלא חיים חבל שלא יצא להכיר
שלום. שמי דרור בן 18 מגבעתיים ולקראת גיוסי לחיל הים בתפקיד סטי"לן הגעתי לאתר זה. אתר מרשים ומרגש! את התאונה אינני זוכר אבל לכשקארתי כאן על המקרה דמעות זלגו מעיניי. משתתף בצערכם וליבי עימכם. אני חושש מהשירות אבל יובל ז"ל חיזק אותי בדרך מסויימת. גיבור הוא היה. יהיי זיכרו ברוך דרור
למשפחת לוי היקרה אני יושבת מול המחשב כשלידי יושב אחי הצעיר ממני שגם שמו הוא יובל לוי... אני יושבת וקוראת ולא מפסיקה לבכות עם כל הספד וכל תמונה, עם כל אותם הדברים שקשורים בו שכל כך מזכירים לי דברים מהמשפחה שלי. ממש במקרה הגעתי לאתר שלכם המרגש כל כך והאמיתי כל כך.אני משתתפת בצערכם ובטוחה שיובל נמצא במקום טוב בטוח ומוגן.
הדר לוי
יובל, עוד שנה חלפה ואנחנו שוב ביום הזכרון. חושבים עליך ועל הפעמים האחרונות שהתראינו, אצל אבא בניו-יורק ובאירוע המשפחתי מספר ימים לפני האסון. זוכרים אותך מחבק את הילה עם חיוך משגע ומצטערים על כי התראינו מעט בשנים האחרונות. אתה תמיד אתנו, באהבה, חנה ורענן
אני משתתפת בצערכם !!!!!!
מעולם לא היה לי העונג להכיר את יובל. אך כשהגעתי לאתר, התחלתי לקרוא אודות חייו, ושותפתי ברגעי חייו השונים חשתי גם אני את עוצמת האובדן הכבד. אני מרגיש כרגע כאילו אבדתי את חברי הטוב ביותר והבכי חונק אותי. ביומיום - כמו בציור על איקרוס, המוות כל-כך שולי, במיוחד לנו הישראלים האדישים. לכן חושב אני עכשיו על כל המיתות והאבידות שמעולם לא טרחתי להקדיש להן מחשבה ורק עכשיו מתחיל אני להבין את עוצמות הכאב הלא-אנושיות. אם להנציח רציתם את יובל - משימתכם הושלמה. יובל כעת יחיה בליבי עד ליום מותי. מותו נוגע בי ואומר לי לחיות.
ג.ב.י
רותי שלום. דיפדפתי באתר כחצי שעה וראיתי את חייו של אדם החולפים כה מהר כעלה בשלכת סתו. מעולם לא הכרתי את יובל כמו שמעולם לא הכרתי רבים מדי שנהרגו ונהרגים כדרך קבע בשל טעויות נוראיות של הצבא. אני מכיר עכשיו את יובל כבר חצי שעה, בלי לדבר איתו, בלי לראות את החיוך שלו ובלי לקחת חלק בחייו, וכבר עכשיו עצוב לי על לכתו. איני יכול לתאר את הרגשך לאחר 19 שנה של הכרותו. שמרי על נכדך הקטן, שמרי על דניאל. שמרי על זכרו של בנך יהי זכרו ברוך
למשפחת יובל שלום ----------------- שלום שמי שרון בת 16 ממרכז הארץ אני בדר"כ ממש לא טובה בהגדשות :אבל אני חייבת לציין שהאתר שעשיתם לכבודו באמת מרגש!!!!! שהסתכלתי ועברתי פה באתר בכל פעם פשוט הרגשתי צביטה בלב כן ממש ככה, כאילו אני בעצמי הכרתי אותו!!!
אני משתתפת בצערכם ומקווה שהמשכתם הלאה למרות כל הקושי!
שרון!
עצוב בניית אתר לזיכרון נותן את הזכות להכיר את יובל גם למי שלא הכיר אותו. אירית
כאיש חיל הים ממש כואב על האובדן הכבד בגלל חוסר איכפתיות של אחרים מי יתן ולא תדעו עוד צער אלכס
לא הכרתי את יובל בחייו, אך התמונות שלו שבו את ליבי. חיוך גדול, לחיים סמוקות, עניים רציניות, נבונות, המביעות סקרנות. הכאב שלכם כמשפחה אדיר, אך נראה לי שגם אנחנו הפסדנו כחברה, אדם שלפי מבע עיניו יכול היה לגרום אושר לרבים...חבל...חבל שלא הכרתי את יובל בחייו אלא רק במותו אגי
אתר מרגש מאוד
רותי ומיקי יקרים. כמו הרבה אנשים גם אני גיליתי את האתר במקרה , אני חייב לציין שהוא בנוי בצורה מקצועית, אוהבת ומכובדת. הכרתי את יובל-אמנם זה היה מזמן אך הוא זכור לי לטובה. יהי זכרו ברוך , ואתם היו חזקים עבור אור ומורן. צביקה.
בעודי מחפשת פרטים על יום הזיכרון באינטרנט הגעתי לאתר שלכם ופשוט נדהמתי אני מקווה שתיהיו חזקים ולמרות שאני לא מכירה אותכם ולא הכרתי את יובל אני משתתפת בצערכם ומריגשה את כאבכם שלא תדעו עוד צער מיטל מראשון
למשפחת לוי היקרה:אני משתתף בצערכם ובכאבכםאני מקווה שלא תדעו עוד צער. התאונה התרחשה עם גיוסי לחה"י ובן דוד של יובל התגייס איתי למסלול היום אני קצין וכשהגעתי במקרה לאתר כל הכאב והבלבול שהיו אז בחיל חזרו אליי תדעו שאנחנו איתכם תמיד בהצדעה ניב
ìîùôçä äé÷øä ðëðñúé ìàúø ùì çééì äéí ëãé ìòæåø ìáðé ìëúåá òáåãä òì çééì äéí ,àøåò æä æëåø ìé .îé éúï åìà úãòå òåã öòø åùðùîò ø÷ áùåøåú èåáåú öáé÷ä àôøú âåù òöéåï
îùôçú ìåé äé÷øéí, ëåìðå áåëéí òì éåáì åðæëåø àåúå ìòã.
çæ÷å åàéîöå
îçæåø ë"à ù13
שמור עלינו מלמעלה,ילד. נועם. אוהב ים וצוללן מושבע (עם דמעות בעיניים) noam@sagiv.net
לרותי, שיהיה לכם הרבה כח לשמור את זיכרו של הילד הנפלא הזה. מירי בלוך
משפחת לוי היקרה! שמי רועי ואני יוצא חיל הים.שירתתי בתקופת שירותו של יובל, ואני זוכר את המקרה כאילו קרה זה אתמול.כיום אני לומד מחשבים ולאתר הגעתי במקרה במהלך שיעור.האתר מנציח את זכרו של יובל באופן מוחשי וחי כל-כך ואני מתרגש עד דמעות מגודל האובדן הבלתי-נתפס. איתכם בצערכם
למשפחת לוי, הגעתי לאתר כי התענינתי באתרי הנצחה מאד נגע ללבי וקראתי הכל מידיעה בעיתון על אדם שאייני מכיר וכעת אני מכיר את יובל
אלי שלו
אתר יפהפה ונוגע ללב. בתור אבא טרי, ילד בן שלוש וילדה בת שנה ובתור אחד שאיבד חברים לנשק במהלך שירותו הצבאי, רציתי להגיד שאני משתתף בצערכם למרות שזה נשמע כקלישאה הרי זה הצער שלכם ואיך אני יכול להשתתף בו, אבל הרגש באמת בה מהלב. כאבא לדמיין איך זה להגיד משפט כמו" מחר אני הולך להגיד קד•